הסטודנט

הטור של הרבנית


פורסם: 19/08/2010 מאת: 
ישנתי אצלו.
הוא למד אז בטכניון, וגר בדירה שכורה עם עוד חברים.
הגעתי מתל אביב, יצאתי מהעבודה אחר הצהריים, עליתי על הרכבת והגעתי אליו.
כשנכנסתי לדירה, היה כבר חושך בחוץ, חורף וקר על ההר. מאוד.
הוא חיכה לי, הכין לי שוקו חם.
סטודנט בטכניון, מוצף בעבודות. אחת מהן, היה צריך להגיש למחרת. התנצל, אמר שלא הספיק לסיים אותה, ושאל אם לא איכפת לי לחכות לו.
נשקתי לו ואמרתי, יש לי ספר. אני אקרא בינתיים.
התקלחתי, קראתי, ובאמת אחרי כשעה הוא סיים.
בא אליי, נשק לפניי ואמר, אני מת מרעב, בואי לאכול.
יצאנו לחפש היכן לאכול על ההר החיפאי, בתשע בערב. פיצה. עם עוד חברים שלו. ישבנו, פטפטנו, צחקנו, וידו כל הזמן חובקת אותי, מלטפת, עוברת לי על הגב.
כשחזרנו, סידרנו את המיטה והלכנו לישון, נשיקת לילה טוב ענוגה שהתארכה למעט יותר מנשיקה, ושנינו נרדמנו עם חיוך על הפנים והשפתיים.
בלילה התעוררתי, לא זוכרת מה העיר אותי, אבל זוכרת בבירור את תחושת חוסר ההתמצאות, החושך, ריח של בית לא מוכר, וחשתי יותר משראיתי אותו לידי, ישן על הגב, פניו שלוות.
הספרות הירוקות התחלפו והראו 4:45. עדיין חושך, התכרבלתי קרוב לגופו העירום, והעברתי יד על חזהו. המגע של עורו הסעיר אותי. המשכתי ללטף אותו, הוא לא התעורר, אבל מישהו אחר כן, צללתי אל מתחת לשמיכה, והמשכתי לטפל בו. המשיך להתרומם לאיטו, כמעט לגודל המרבי שאני יודעת שיכול להגיע, שמעתי אותו - האיש ממלמל מתוך שינה.
 עליתי למעלה, נושקת לחזהו בדרך, מתיישבת ורוכבת עליו, הוא נאנח, תפס בי, והמשיך את התנופה.
לפתע פקח את עיניו, הסתכל על השעון, אמר ראית מה השעה?
עניתי שתוק ותהנה מהרגע.
חייך, עצם עיניו, ונהנה מהרגע.
גם אני.
שתף בפייסבוק  הדפס מאמר  שלח לחבר

תגובות הגולשים  ( תגובות)

הוסף תגובה